לעם ישראל

 נושא: שרירותיות בלתי מבוקרת

יום  08/14/2019 - הוא יום הדיון של ועדת ועדת הכנסת בערעורים על איסור ההשתתפות בבחירות, אלה שחוק יסוד   הכנסת  אינו מאפשר להשתתף בבחירות. בין אלה ניתן למצוא גורמים הממשיכים בתפקידים חשובים במדינה ומקבלים שכר מהמדינה לתקופת   חברה שנבחרה (סעיף 6), וכן מפלגות ואנשים שאינם מכירים בזכותה של מדינת ישראל להתקיים ופוגעים בה בפעילותם, סעיף 7א (אלף) . פניותי החוזרות ונשנות על הועדת בחירות הכנסת (01/21/2019, 03/10/2019, 08/08/2019) בדרישה שרשימות המפלגות היהודיות והאסלאמיות החרדיות שדחות את זכותה של מדינת ישראל להתקיים לא רק שלא היו מרוצות, אלא נותרו ללא מענה, למרות שהן התקבלו אישר. קבלת ערעורים כאלה לא הוזכרה אפילו במידע של הועדת בחירות הכנסת, המהווה פגיעה גסה בזכויותיהם של אזרחי ישראל. זוהי הפרה של חברת הבחירות לכלול את השרים הנוכחיים ברשימות סגני הכנסת, האומרת את סעיף 6, שמפר את אסטרטגיית ההפרדה הדמוקרטית של הרשות המחוקקת והמבצעת של הממשלה, שאינה מאפשרת לנו לדבר על אופייה הדמוקרטי של המדינה, בה הסתערה הרשות המבצעת על הרשות המחוקקת דרך הרוב הקואליציוני בכנסת עוסק שראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליח להשיג בכנסת ה -21, שלא היו לו זכויות או סמכויות חוקיות, גינה את המדינה לבחירות חוזרות חדשות ולגירעון תקציבי גדול עוד יותר, הגברת נטל המס על האזרחים ועבודתם הכושלת של משרדים רבים שהובילו על ידו.

העיקרון הדמוקרטי בבחירת צירים לכנסת אינו תואם בשום דרך את דרישת חוק יסוד הכנסת, סעיף 5, בו נכתב: "רשימת המועמדים לכנסת ".יכולה להיות מוגשת רק על ידי המפלגה

המשמעות היא שאנשים שרואים את אכזריותם של מנהיגי המפלגה ואינם רוצים "לרקוד על הלחן שלהם", ואפילו להיות מומחים מוכשרים ומסוגלים יותר, לא יגיעו לכנסת, שם יוכלו לעשות טוב יותר. לפיכך נוצרים חוקים אנאלפביתים שבהם חוות דעתו של יו"ר ועדת הבחירות הלאומית המרכזית מוכרת כחשובה יותר מהחלטת בית משפט, למשל, ביחס למושג "קולון" לפושע בגין הונאת אמון הציבור, המרצה את עונשו או שוחרר בטרם עת (ראו סעיף 6 א ).

בדיוק באותו אופן, שר האנרגיה עוזי לנדאו מתחמק מאחריות בכך שהוא עונה על השאלה:

 "4. המשכורות במקורות וחברת השמל אינן תלויות לחלוטין בביצועי החברות. נהפוך הוא, ככל שהמצב במדינה גרוע יותר, כך מנהלי חברות אלה מקבלים יותר. אנא הסבר מהו רכוש המדינה? מי מסדיר את פעילות רכוש המדינה? מי אחראי? מיהו הבוס? (יוסף רוסובסקי)"

"שכרם של עובדי מקורות וחברת השמל, כמו גם עובדי מדינה אחרים, מאושרים על ידי גורם מוסמך במשרד http://www.newsru.co.il/israel/02aug2012/landau_int_102.html האוצר. אין לי שום קשר לנושא הזה"

על פי אותו עיקרון, שופטי בית המשפט העליון, בג''צ והנמוכים מקבלים את הזכות, בעת קבלת החלטה, להיות מונחה יותר על ידי רגשותיהם מאשר על פי הוראות ברורות של החוק, אשר נעדרות או מאפשרת זכות כזו לשופטים. השרירותיות שולטת ביותר.

העדר שליטה אזרחית והוראות ברורות בחוק בדבר אחריות על ניצול לרעה של תפקיד רשמי מאפשרים לפקידים הקטנים ביותר "להביא לידיעתם" את הערעורים שהופנו אליהם בעלי אופי חשוב מאוד, כשהם מסתתרים מאחורי מספר גדול מדי של ערעורים, אשר אפוא נוצרו מ - בגין אי נקיטת צעדים דחופים. הנוהג רב השנים של פניותיו הנחשבות של הסופר לרשויות הגבוהות (והפחות גבוהות) עם הצעות לפתור בעיות רבות של מדינתנו והציבור אילצו את הסופר לנקוט בצעדים קיצוניים מנסה להשיג אישור לנאום בכנסת, למנות את עצמו לנשיאות ולהכיר בעצמו משיח הציג את טענותיו לבית המשפט של הציבור ולחכמי התורה, שיאפשרו להם להשתתף בתנאים שווים בבחירות לכנסת. המערכת הביורוקרטית של ישראל שללה מאנשיה את ההזדמנות זו.

בגלל חוסר היכולת לפנות אל העם באמצעות מדיה מודפסת ותוכניות טלוויזיה, הסיכוי שלמרות זאת, הסופר (על פי הנביאים) יוכר כמשיח וראש המדינה, נותר זניח, לאור גילו (81), שליטה בשלמות רק ברוסית וחוסר הרצון שלהם להיות שניהם. אך המחשבות שהביע המחבר עשויות להועיל למי שיוביל את מדינת ישראל.

קוראים יקרים! אל תהיה פסיבי. בחר מומחים הגיוניים ומיומנים באזורים שלך. תן להם להיות הנציגים שלך מהאזורים (ולא מהצדדים), תן להם לדווח לך בקביעות על מילוי ההזמנות שלך. באופן קבוע, לפחות פעם בשנה (1 במאי), התכנסו בכדי להביע בפני הממשלה, הכנסת, בית המשפט העליון וסגנית "אמון" או "חוסר אמון" שלכם .להמשיך בפעילותם

 . רק לאזרחי המדינה יש את הזכות לקבוע את גורלו

הערה: התרגום לעברית מסתיים בתרגום אלקטרוני של המקור ברוסית